מה הקשר בין בלוטת התריס להנאה, משמעות וכסף?
הילה אור || מלונאות בעולם החדש
פלאשבק קצר:
במאמר הקודם סימנו V על הנאה, משמעות וכסף. זוכרים?
שאנחנו חייבים לבצע מהפך תפיסתי, אם אנחנו רוצים להפוך את הענף להיות אטרקטיבי עבור דור המילניאלס ולצמצם את תופעת החוסר המטורף בכח אדם.
מלונות בוטיק ומפלצות אחרות קמות כאן כל הזמן אז תודה לאל- תעסוקה לכולם תהיה! אמן.
אם לא הכרתם אותי עדיין, תנו קפיצה קצרה לעמוד ה"בואו נכיר".
שם תקראו למה אחרי 6 שנים בהם הקמתי את מחלקת הקבלה, תיקנתי את מחלקת המשק, יצרתי יש מאין במחלקת אחזקה, שיניתי את אופי העבודה במחלקת הביטחון ו.. ו… ו…. אני לא באמת אוכל לכם את הראש עכשיו. ברשותכם, הפואנטה!
שם תקראו למה החלטתי להתפטר מעבודת חלומותיי השגרתית, המתגמלת, היצירתית והמנהיגותית ולהפוך לאימא מובטלת בת 31 לאלון בן השמונה חודשים שכל מה שעומד מאחוריי ההחלטה שלי היא הבטן המפגרת שלי שצורחת "פיצחת את זה! לכי תפצחי את זה גם לשאר בתי המלון בארץ!" ניסיתי, באמת שניסיתי להשתיק אותה. אלוהים עדי.
עד שהגעתי לתפקיד המנכ"לית שם היא בכלל עפה על עצמה ביהירות יתר וצרחה "הבנתי! הלכתי! אני אשאיר לך למזכרת רק את בלוטת התריס שתיכנס לתת פעילות ותזכיר לך כמה את מתנהלת בניגוד לערכים שלך!"
פאוזה קצרה מייד נשוב.
בלוטת התריס היא הבלוטה שיושבת לנו בקדמת הצוואר ותפקידה לייצר הורמונים שמועברים באמצעות הדם לכל הרקמות בגוף.
תת פעילות בלוטת התריס היא מחלה כרונית בה הבלוטה לא מייצרת כמות מספקת של הורמונים וכתוצאה מכך חילוף החומרים אינו תקין.
לפני בערך שנתיים הובחנתי כחולה בתת פעילות התריס (בטן ארורה!). הפתרון? קל על פי הרפואה הקונבנציונלית. לקחת כדור אחד קטן כל בוקר, שמשלים את הכמות הרצויה של ההורמונים. אה פרט שולי- כל החיים. אין פתרון אחר, אין תרופת פלא.
אין מישהו שהצליח לאזן את הבלוטה. בלוטה עיקשת! אה ואם לא אקח את הכדור, אזמין לעצמי בעיות פוריות, חילוף החומרים שלי ישתבש, יהיה לי קר ואפול לשנת לילה סביב השעה 19:00 בערב. כל ערב.
טו מייק אה לונג סטורי שורט, לאחר שניסיתי גם את הרפואה הסינית ולא הצלחתי לאזן את הבלוטה, נכנעתי לכדור הכחול (לא באמת. הוא לבן) ולקחתי אותו כל יום ויום עד שהגוף התאזן וחזר לעצמו.
חצי שנה לפני שהתפטרתי התחלתי לזייף בלקיחת הכדורים. 3 בשבוע במקום כל יום וכזה. בדיקות הדם היו תקינות כך שזרמתי עם "השכחה" לקחת את הכדור כל יום.
לאחר שהתפטרתי החלטתי לא לקחת את הכדורים בכלל יותר. אני מאמינה שיש קשר ישיר בין הגוף לנפש.
לאחר כחודש שהגוף לא קרס ושום דבר מתופעות הלוואי שציינתי מעלה לא קרה, הלכתי לעשות בדיקת דם ונחשו מה!? הבלוטה תקינה! איך!? כמה!? למה!? חונכתי שכשמקבלים מתנות, לא שואלים שאלות.
בינינו? הרי ברור שברגע שאתה נמצא במקום שנכון לך, כל השאר מתיישר לאותה הסקאלה.
שבנו!
אז הבטן ניצחה וגם נתנה לי פרס על הדרך-איזון הורמונלי.
בנקודה הזאת ממש זה נחת עליי. התחלתי להתעכב על כל ההיסטוריה המלונאית שלי שהייתה נראית לי, כבן אדם, נורא ברורה מאליה.
הבנתי איך הצלחתי ליצור לצוות שלי הנאה, משמעות ותמורה ראויה.
הייתי עושה להם דברים משוגעים! כי הגיע להם, כי רציתי להפתיע אותם כל פעם מחדש ובעיקר, כי היה לי ברור שמוטיבציה זו תחושה שצריך לטפח. אז הקמתי להם בפורים הפקה של מסיבת הלווין.
הלכתי לחנות תחפושות הכי טובה בתל אביב וביקשתי מהמוכרת שתלביש אותי מכף רגל ועד ראש כך שגם המנהלים שעובדים בצמוד אליי, לא יזהו אותי! רציתי ללחוץ לכל עובד ועובד את היד בכניסה, להגיש לו משקה ולאחר שכולם נכנסים, לעלות לבמה, להוריד את המסכה ולהתחיל את הערב.
לצערי (או שמחתי תלוי איך מסתכלים על זה) ברגע שיצאתי מהמעלית, הסתכלה לעברי אחת החדרניות, לקח לה בדיוק שנייה עד שהיא צרחה בהתלהבות "הייי זאת הילה!!!"
תגידו לי אתם, אפשר לזהות אותי!?
במאורע אחר, הוצאתי את המנהלים שלי לטיול של יום וחצי כולל לינה בירושלים והפתעתי אותם באוטובוס לימוזינה שילווה אותנו לאורך כל הטיול. מכירים? נראה כמו אוטובוס רגיל לכל דבר מבחוץ וכשנכנסים פנימה, ואוווו!! בר משקאות אלכוהולי חופשי, מכונת נספרסו, עמדת דיג'יי, טלוויזיה ענקית כולל קונסולת משחקים, אוכל ונשנושים כיד המלון ודיילת צמודה.
מה הסיכוי שתוציאו את הצוות שלכם לטיול בלימוזינה כזאת והם לא יצלמו אותה מכל כיוון, ירגישו גאוות יחידה וידברו על זה במשך שנה עד הטיול הבא!?
נכון. אפסי.
בתור מנהלת משק, הייתי מגישה קפה הפוך לחדרניות שלי שעבדו קשה במיוחד או אופה עוגת יום הולדת כחלק ממסורת מחלקתית או אפילו מקבלת את פניהם בשער המלון עם שטיח אדום ורמקול אליו הייתי צועקת להם "בוקר טוב". הייתי מכירה בעל פה את כל האירועים המשמחים יותר ופחות שלהם, הייתי עוזרת להם בבעיות האישיות ובעיקר- הייתי חלק מהפתרון ולא מהבעיה. התנהלתי איתם לפי הנוסחה האנושית "להכיר, לחבב, לסמוך".
על ידי ההתנהלות הזאת הצלחתי לשקם מחלקה שלמה, להעלות סטנדרט ניקיון לתוצר "מבריק", לתכנן את עבודת המשק ימים קדימה ואשכרה לקיימה מול אפס הברזות. הצלחתי להוריד את תחלופת העובדים לאפסית והגעתי למצב שיש לי עליה לרגל של חדרניות ואין לי בהם צורך. מי מכם שמגיע ממשק או אגף חדרים, יודע כמה זה פסיכי!
