עבודה בבתי מלון: לפני 10 שנים זו הייתה גאווה! מה קרה לשוק התעסוקה?
הילה אור || מלונאות בעולם החדש
לפני 12 שנה, כשפקידת קבלה בבית מלון הייתה נחשבת עבודה מועדפת והעבודה בבית מלון בכלל, הייתה נתפסת אטרקטיבית, נדבקתי בחיידק המלונאות.
אומנם טיול אחרי צבא אף פעם לא עניין אותי אבל לרגע לא חשבתי שעבודה זמנית של חצי שנה, תהפוך לקריירה מלאת תשוקה.
לאחר שנתיים של עבודה מועדפת במלון חוף נחשולים, הרגשתי שאני חייבת לנשום אווירה בינלאומית ובאמת להיווכח מה זה הדבר הזה שנקרא "מלונאית".
את הקריירה האמיתית שלי התחלתי במלון דיויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
נקודת איזון בהחלט לא הייתה כאן
התעקשתי, נלחמתי ועברתי מסכת של ראיונות עבודה רק בשביל להרוויח בגאווה משכורת של 4,500 ₪ ברוטו כשמנגד אני שוכרת דירה בתל אביב שעולה 4,600 ₪. אמת, ההכנסות שלי לא היו מכסות את ההוצאות אבל מה זה מינוס בבנק לעומת הגשמת חלום בלב? היה לי ברור – זה מה שאני רוצה לעשות בחיים.
כל בוקר מחדש, היו מקבלים את פניי מסדרונות הבק של המלון, מפוצצים סיסמאות של "עשייה, נתינה, צמיחה וקהילה", האווירה הפנים ארגונית של העובדים גרמה לי להרגיש ברת מזל שבכלל קיבלו אותי לשם והעבודה עצמה הייתה מגוונת, מרתקת ורצופת אתגרים. אין פלא שהרגשתי שגרירה של שירות ותוך מס' חודשים בלבד הצבתי לעצמי יעד מקצועי חדש – "עד גיל 30, אהיה מנכ"לית מלון".
רגע לפני גיל 30 מוניתי למנכ"לית מלון הסוויטות רמדה נתניה. מצד אחד הגשמתי חלום ומצד שני, הייתי נוכחת להידרדרות האטרקטיביות של שוק התעסוקה בענף המלונאות. מה שבעבר היה נחשב לסינון מקצועי הפך לפשרה של עובדים זרים. אחוזי תחלופת העובדים שברו שיאים והגיעו ל-70%, למצוא עובד בעל ניסיון היה ניסיון אבוד מראש ולתת שירות לישראלים, הפך להיות משהו שבכלל לא רוצים.
אז מה קרה מאז ועד היום לאטרקטיביות העבודה בבתי המלון?
עזרה אפסית מטעם המדינה
הפעם האחרונה בה המדינה עזרה בשילוב עובדים ישראלים בענף הייתה בשנת 2007 , בה נערך מבצע 'עובדה' לשילוב עובדים ישראלים בענף, ובמסגרתו הוקצו כ-65 מיליון שקלים לטובת מענקים לעובדים שיתמידו בענף. על פי דו"ח ועדת אקשטיין לנושא מדיניות העסקת עובדים לא ישראלים במשק, שוברי המענקים מוצו במלואם. מאז, תקציבי השיווק של משרד התיירות עולים בממוצע ב-80 מיליון ₪ בשנה אבל התייחסות כלשהי למשיכת עובדים ישראלים? לא צריך. בואו נמשיך לשבור את השיאים של עצמנו ולהתגאות בכך שהבאנו 4 מיליון תיירים. הרי התייר הממוצע רוצה שעובד זר שלא יודע עברית יקבל את פניו בכניסה למלון שמספק חוויה תרבותית מקומית.
חוסר במוסדות מקצועיים רלוונטיים
עם הזמן, דור העתיד פחות ופחות מתנהל בזהה לדורות לפניו
והוא כבר לא מעוניין במסלול של תואר –> עבודה קבועה אחת –> פנסיה.
המהפכה התעשייתית הרביעית מכריחה את כולנו להמציא את עצמנו מחדש על מנת להישאר רלוונטיים לשוק התעסוקה.
החל משמות חדשים לתפקידים קיימים כמו מנהל חדשנות, מנהל חווית העובד ואפילו מנהל קהילה.
יש בדיוק ארבעה מקומות שמציעים מסלולי לימוד מלונאיים וגם הם, רלוונטיים רק לתפקידי ניהול ומעלה. אז בעולם בו אין בכלל עובדים זוטרים בעלי ניסיון, ההיגיון הבריא לא יהיה לפתח קורסים בעלי תיאורים רלוונטיים שיגרמו לדור העתיד להיות אנשי אירוח של המחר? כנראה שלא.
אי הבנה של דור העתיד
מחקר חדש שביצע לאחרונה ארגון המלונות האמריקאי ששווה ערך להתאחדות המלונות שלנו, שאל את דור ה-Z, מה הם הקריטריונים לבחירת עבודה בבית מלון כמקום העבודה הבא שלהם וזה מה שהם ענו:
1. תשלום והטבות
2. עניין בעבודה
3. הזדמנויות קידום
4. שעות עבודה גמישות
לא מפתיע ועם זאת, מתקיים באחוז קטן אצל הרשתות הגדולות בעלי מערך הדרכה משלהם.
כל קשר לאיזון פנאי-עבודה, הטבות הניתנות בצורה ארגונית קבועה ומתייחסות לאופק התעסוקתי
של העובד מחוץ לכותלי המלון ויצירת עניין שבא לידי ביטוי בהענקת משמעות, ערך ויצירתיות, לא קיימים בכלל.
גיוס עובדים עתיק ומרתיע
מפתיע מישהו שתיאור משרה כמו "דרוש/ה פקיד/ה למלון למשמרות במלון חמישה כוכבים במרכז הארץ.
העבודה כוללת לילות, סופי שבוע, שבתות וחגים בשכר מינימום +בונוסים" לא זוכה לעומס בתיבת הדואר הנכנסת של
מנהלת משאבי האנוש? אבל מה אם קמפיין הגיוס היה נראה ככה:
ובסיומו כותרת של "מסתבר שלעבוד איתנו, זו חווית נגינה על חושית!" רוצים גם?
אני משוכנעת שהגידול בפניות יהיה אקספוננציאלי.
משכורות
נושא כואב לכשעצמו. מאז ומתמיד, שכר העבודה בענף האירוח היה מינימום. העדכון היחידי שחל עליו, הוא העדכון של משכורת המינימום. בעוד, הכלכלה במדינה הולכת ומתייקרת, שכר העבודה קפוא במקומו. העובדים מתניידים בין מלון אחד למשנהו בעבור עליית שכר של עוד 2 ₪. קיימים פערי שכר גבוהים בין בתי מלון בוטיק לרשתות להוסטלים. באירופה ובארצות הברית עניין השכר שקוף וחברות חיצוניות מעניקות סטטיסטיקות שכר אזוריות לבתי המלון, בכל חודש, על מנת שהמלונאים יידעו ליישר קוו מבחינה פיננסית כך שהמלחמה היחידה תהיה נטו על רווחת העובד.
דבר אחד אני יודעת בוודאות גם מבלי תוצאות מחקר מקיפות וסיכום אחורה של עשור- אם אתם הייתם נולדים לתוך עולם שמאפשר לכם לעשות כל מה שרק תבחרו, גם אתם לא הייתם בוחרים להיות היום פקיד קבלה, טבח או צ'אקר בכניסה.