חוויית העובד בעולם החדש: מנכ״לי החברות הגדולות במשק משתפים מבפנים

הילה אור || מלונאות בעולם החדש

ביום שלישי האחרון, בקומה 60 של מגדלי עזריאלי שרונה, במתחם הכנסים של LABS, התקיים כנס ראשון מסוגו סביב חווית העובד בעידן החדש.

המוזמנים: מנהלי משאבי אנוש, רווחה ופסיכולוגיים ארגוניים.
הנואמים: מנכ"ל נספרסו ישראל, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, סמנכ"לית משאבי אנוש באינטל ועוד…
השאלה: איך עונים על צרכי דור העולם החדש?
התשובה: בגוף הפוסט. תתחילו לגלול.

לכמה מכם יש מכונת נספרסו בבית? כמה מכם נספרסו אכזבה? אני אעיז להמר על המספר "0".
משה מרי, מנכ"ל נספרסו ישראל פתח את הכנס ודיבר על מהות החברה. זה לא הריח, לא הקפסולות ולא, אפילו לא העיצוב.

"חווית לקוח וחווית עובד זהות מבחינת החשיבות שלהן!" ציין בנחרצות כשדיבר בגאווה על העובדים שלו. כולנו רוצים איכות חיים, רווחה, התפתחות מקצועית ובעיקר- משמעות וחיבור אמיתי למה שאנו עושים, בלי קשר לתפקיד אותו אנו ממלאים.

משה מרי הרחיב ושיתף בשלושת הערכים העליונים בנספרסו:

1. סימטריה– החלק האחורי של נספרסו מוקפד בדיוק כמו החלק הפרונטלי שלו.
2. חשיבה סגמנטלית– חשיבה תמידית על איך ליצור השראה בתוך החברה.
3. העובד במרכז– התייחסות לשלושה מעגלים:

אקלים ארגוני– איזון בית-עבודה, עידוד חברויות בתוך הארגון, עידוד העובדים לקחת חלק בפרויקטים שהם מחוץ לתפקיד המוגדר שלהם. תרבות שיתופית המושתת על אסטרטגיה, פעילויות, אתגרים וקידמה.

סביבה פיזית– לא מעניין יותר איך נראים המשרדים שלכם או כמה נוח הכיסא שאתם יושבים עליו. פינות קפה שפזורות בחלל החברה פותרות שליש מהמשברים ומפרות חצי מהרעיונות של העובדים.

סביבה טכנולוגית– הסתכלות על גלובליזציה. הדור החדש שנכנס למעגל העבודה מגיע עם חוש טכנולוגי מפותח ובכדי לעמוד בקצב, חובה לבצע התאמה.

בעתיד, לא נדבר יותר על חווית העובד אלא על סביבת העבודה כחוויית חיים. יש דבר אחד שלא ישתנה ואפילו יגדל- ארגונים היררכיים יהפכו להיות שטוחים. התפיסה תשתנה לכזאת שמדברת על מהות ולא על רווח.

יעלה ויבוא ליאור פרנקל, שותף בג'ולט, בית הספר של העולם החדש ונציג השטח של "אנשי העולם החדש", קהילה שמונה יותר מ-30,000 איש.
חייבת לשתף שגם אני נמצאת בתוך הקהילה הזאת וזה פשוט יהיה עוול להגדיר את הדברים שנחשפתי אליהם כפחות "מפאקינג אקספשיונל", שזה אגב ביטוי נפרד שהשותף של ליאור, רועי דויטש, משתמש בו. אבל זה לפוסט אחר.
לא לא אי אפשר להתפזר!

ליאור דיבר על ההווה, על כך שעלינו בפירמידת מסלו ואנחנו לא במצב הישרדות יותר. אנחנו מחפשים משמעות וצרכים ערכיים גבוהים יותר.
אנחנו לא דור מפונק, אנחנו פשוט דור שנמצא ברמת חיים גבוהה יותר ובעיקר- לא רוצים שימכרו לנו בולשיט!

מה אנחנו כן רוצים? שישמעו מה יש לנו לומר, שנרגיש משמעותיים ושנוכל להתפתח מקצועית.

ליאור המציא כינוי לדור העולם החדש וקרא לו "הומואדפטוס". מלשון הסתגלות. במקום לפחד מהשינויים, ההומואדפטוס יודע להסתגל אליהם. הוא סיפר על בית הספר של העולם החדש. כן כן, יש שני קמפוסים היום שאפילו מרכזים את התופעה הזאת שנקראת "הדור החדש". קריפי!

ליאור ורועי לקחו קונספט זהה אבל שונה.
מכירים את זה שאתם עושים מנוי לחדר כושר כי החלטתם שחלאס עם הבטן הרופסת? בואו, זה רק אתם ואני פה עכשיו. חוץ מהצ'יפ המגניב במחזיק המפתחות והוראת הקבע, איזה עוד זכר נשאר למנוי? אז ג'ולט עובד באותה שיטה. עלות של מנוי לחדר כושר. תבואו כמה שבא לכם, מתי שבא לכם ואם ממש לא מעניין לכם, תפסיקו. בלי קנסות ושטויות.

אני נרשמתי לפני חודש, הגעתי עד כה לשלושה שיעורים ותקשיבו, זה אדיר! בייחוד לאלו מאיתנו, שלא רגילים להעביר את יום העבודה במשרדי חלל פתוח. זו ממש גיחה לתוך סטארט אפ חי ובועט. דמיינו לכם שאתם מגיעים לשיעור של שעה על נושא שאתם בחרתם להעשיר בו את הידע.

לפני שאתם נכנסים לכיתה הסופר טכנולוגית שמונה בדיוק עוד 13 איש כמוכם, אתם דואגים לעבור באזור החלל הפתוח שיכול לשמש אתכם גם למטרות עבודה לפני השיעור ולהכין לעצמכם איזה הפוך של נספרסו ואפילו עוגייה מפנקת לדרך (מה לא תיקחו? תיקחו!). אתם מבצעים לעצמכם צ'ק אין דרך האפליקציה שדרכה שריינתם לפני את מקומכם וגם ראיתם מי מגיע אתכם לאותו השיעור.
התיישבתם מסביב לשולחן העגול עם הקפה והעוגייה שלכם והינה מתחילים!
ועזבו את זה שהקמפוס בשרונה ממוקם בקומה 58 שזה בכלל מדהים לראות את קו האופק של תל אביב מהגובה הזה.

צאו מהדמיון מודרך. חזרנו לליאור.
אחרי שליאור סיים להלהיב את נשות הכנס (יסלחו לי קמצוץ הגברים בקהל), עלה הפאנל המרשים הבא:
יהודית ימפולסקי, סמנכ"לית משאבי אנוש – Intel
גליה אקשטיין, דירקטורית HR -Palo Alto Networks  
סיגל סרור אחראית- HR – Kaltura
מיכל קוגל סמנכ"לית משאבי אנוש- Nespersso

תודו שגם בחלומות הכי רטובים שלכם, לא הייתם מצליחים לאגד את כל הנשים האלו יחד!

שאפו לאדריאן פילוט, כתב כלכליסט, שידע במדויק מה לשאול. מזכירה לכם שהפוסט האחרון שלי היה על וועידת התיירות 2018 של כלכליסט שם היה פאנל לא פחות מרשים עם מנחה שעשה לו עוול!

בכל מקרה, הפאנל התחיל עם השאלה המתבקשת "מה לעזאזל קרה פה!?" או בתרגום חופשי, מתי העולם הפך להיות שייך לצעירים? מוכר? צביקה פיק כתב על זה שיר אבל לא, הוא דווקא התכוון ל"אוהבים הצעירים". נו, אלו שמגלים סודות בסוד.

סיגל סרור ענתה ראשונה ושיתפה שלפני שנות האלפיים כשראיינה מועמדים, היא זאת שבעיקר שאלה, הם ענו. כשיזמו שאלה כלשהי לבד, שאלו האם יאפשרו להם לבחור את צבע האוטו.
היא השתעשעה וציינה שהיום, העובד מראיין ובודק את המעסיק.
שואל מהם ערכי החברה ואיך הם באים לידי ביטוי והאם מתחשבים ומגישים אוכל טבעוני באירועי רווחה. בכל זאת, הוא צריך לדעת שמחר בבוקר, כשיישב בפינת הקפה, לא יציקו לו להפרות את מחשבותיו.

יהודית ימפולסקי המשיכה באותה השקפת העולם וטענה שהיום אומנם עובדים עוזבים מקומות עבודה כי הם נענים לפיתויים כספיים אבל באותו המטבע, העובד מעניק בדיוק חודש של ימי חסד למעסיק בכדי לאבחן את ערכי החברה.

גליה אקשטיין דיברה על כך שאצלם התרבות מעל לכל ושערכי החברה נכנסים אפילו לתהליכי הגיוס והפיטורים.

הפאנל המשיך לשאלה לא פחות תאכלסית- "איך מתמודדים עם הצורך של העובדים להרגיש מעורבים?" אדריאן יא מלך!

מיכל קוגל שיתפה שהמעורבות של נספרסו מתחילה מהיום הראשון של העובד בחברה. הוא מקבל קפסולה לקפה הראשון שלו.
הם דוגלים באימרה "מה שמוציאים החוצה חייב להתחיל מבפנים".
אם רוצים לייצר אפקט WOW ללקוח צריכים לייצר אפקט WOW לעובד.
אם העובדים לא מאמינים במוצר, הם לא יהיו השגרירים שלו.
לדעת גליה אקשטיין התפקיד של המנהל בעידן החדש הוא הרבה פחות אופרטיבי והרבה יותר אנושי. המנהל נדרש לבנות אמון בינו לבין העובד והעובד מצפה להיות מעורב אפילו בבחירת הבן אדם שינהל אותו.

יהודית ימפולסקי הבהירה שנדרש מהמנהל היום להיות מנהיג. המהפכה בכלל מתמקדת בשאלה של "מה הופך אותך למנהל" ולא בטייטל שלך.
המנהל החדש לא יודע הכל, אין לו שליטה על הכל.
הוא חייב לדעת איך לייצר אצל העובדים שלו מסוגלות ואופק מקצועי ובעיקר, להיות השגריר של התרבות הארגונית בחברה.
חברה שמחזיקה מנהלים שיושבים במגדל השן ונותנים הוראות של "שגר ושכח" פשוט לא מצליחה להתאים את עצמה לעידן החדש בכל המשתמע מכך.

הפאנל הסתיים בתהייה חשובה לא פחות- "איך מורידים את המודל של העולם החדש למטה לחברות שאינם היי-טק?" מה אתם אומרים? אני כתבתי על זה פוסט. קוראים לו "חזון אחרית הימים". 

שלי לנצמן, מנכ"לית מיקרוסופט ישראל, עלתה לבמה וסיפרה מה האחריות שלה כמנכ"לית.
היא סיפרה שביחד עם  מנהל משאבי האנוש בחברה הם אחראים ליצירת התרבות במקום העבודה ולהנעה של הארגון בהתאם לאותה התרבות. תקשיבו, תלמדו ותשאלו את עצמכם איך אתם יכולים להיות טובים יותר ואיך אתם יכולים ליצור שינוי! מה המשמעות שאתם מביאים לסביבת העבודה שלכם ואיך אתם מעבירים אותה הלאה לעובד.
מנכ"לית מיקרוסופט שואלת, לא נענה!? דקה דומיה.

בואו נתעכב רגע על רוני זהבי, מנכ"ל HI BOB , מערכת לניהול המשאב אנושי,
כי הוא הציג פה כמה נתונים שבוודאות יעניינו אתכם:

• הידעתם שבארצות הברית יש 170 חברות שאין להם משרדים בכלל!?
• אנחנו נמצאים בעידן שמשקף את מערכת היחסים שיש בין עובדים למעבידים.
• על פי מחקרים, בשנת 2025 85% מעולם העבודה יישלט על ידי הדור החדש.
• בפעם הראשונה בהיסטוריה 4 דורות יהיו מועסקים במקביל במקום העבודה.
חישבתם את זה? כן, זה אומר שבעצם אמא שלכם, אתם, אחותכם הגדולה והבן שלכם תאורטית תוכלו לעבוד יחד באותה החברה. ת-א-ו-ר-ט-י-ת! הכל בסדר, לנשום חזרה.

סקר דלויט בדק עם הדור שלנו על פי מה נבחר את מקום העבודה הבא. הרוב הגורף ענה שהוא רוצה לעבוד במקום עבודה ששם את העובדים במקום הראשון ומאפשר לו להביא לידי ביטוי את היכולות שלו.

אז איך עונים על צרכי הדור החדש?
עזבו שטויות. לכו לגדל פרות בניו זילנד.

ועכשיו באמת- תנסו "לתקוף" את זה מנקודת מבט שונה. תהיו פאקינג הומואדפטוסים! תתחילו באיזור האחורי שלכם. האם הוא מזמין כמו הפרונט שלכם? קחו לילה אחד בתור פרוייקט אישי ותהפכו את "מאחורי הקלעים" להיות ההצגה הבאה של העובדים שלכם. דמיינו מה יקרה להם למחרת, בכניסה למלון כשהם ייכנסו למלתחות, תאי הלבשה, חדר אוכל ופינת עישון שונה לחלוטין שכל מה שהיא משדרת זה "אתם במרכז!".

בהצלחה!

אנקדוטה משעשעת לסיום:

עיריה הולנדית החליטה להקטין את מספר תאונות הולכי הרגל במעברי חציה בצורה סופר יצירתית ועכשווית! הטמעת פס תאורה בצבע ירוק/אדום על המדרכה. למה!? כי אנחנו דור שהולך תוך כדי שהוא מסתכל בצורה תמידית בטלפון שלו, משמע על הרצפה!

טיפ: אל תלמדו את הילדים שלכם להסתכל ימינה-שמאלה לפני שהם חוצים מעבר חציה, תלמדו אותם להוריד אפליקציה שצורחת עליהם כשהם יורדים מהמדרכה לכביש. אה אין כזו? לא נורא תיכף אחד המילניאלס ימציא אותה.

מה זה מילניאלס אתם שואלים?
החלטתי לכתוב על זה את הפוסט הבא.